עֲרֵבָה

עֲרֵיבָה, עֲרֵבָהf. (עָרַב I; cmp. אַרְבָּא) (joined or plaited, 1) trough, tub, kneading trough. Pes.III, 2, v. סֶדֶק. Kel. XV, 1 עֲרֵיבַת העבדנין the tanners trough; ע׳ בעה״ב the domestic trough (for kneading). Ib. XX, 2 עריבת פיסונות the trough for mixing mortar. Yad. IV, 1 עריבת הרגלים the tub for foot-baths; a. fr. 2) boat, skiff. Y.Sabb.IV, end, 7a עריבת הירדן, v. יַרְדֵּן; Koh. R. to I, 15. Ab. Zar.40a ע׳ מליאה חביות a boat-load of vessels (containing fish-brine). Erub.88b; Tosef. ib. IX (VI), 18; a. e.Pl. עֲרֵיבוֹת, עֲרֵב׳. Kel. XXIV, 3. Ib. IV, 1; a. e.